top of page

מי מפחד מהזאב הרע

  • תמונת הסופר/ת: אהרון
    אהרון
  • 2 בנוב׳ 2018
  • זמן קריאה 2 דקות

דירוג: ‫★★★☆☆‬‬


השבוע, ראיתי סרט הישראלי ״מי מפחד מהזאב הרע.״ הסרט נכתב וביימו אהרון קשלס ונבות פפושדו. זה היה הבחירה הרשמית של פסטיבל הסרטים טרייבקה. מככב בסרט ליאור אשכנזי, צחי גראד, רותם קינן, ודובל׳ה גליקמן. קוונטין טרנטינו, במאי אמריקני מפורסם, אמר שהסרט הוא ״הסרט הטוב ביותר של השנה.״


במקום בישראל, שלושה ילדים משחקים מחבואים ביער. אחת הנערות מסתתרת בארון בבית נטוש, ושם היא נחטפת על ידי מישהו. המשטרה חושבת שדרור, מורה בבית הספר, עשה את הפשע, והוא נעצר. דרור מעונה על ידי צוות משטרה, בראשות מיקי, כדי לגלות את המיקום של הנערה הנעדרת. כל זה נרשם בטלפון על ידי ילד והוא הועלה על יוּטְיוּבּ.


מטלפן אנונימי מוביל את המשטרה למקום של גופת הנערה בשדה, וראשה חסר. בגלל שהמשטרה חושבים שדרור לא אשם, מיקי פוטר מהמשטרה, אבל הוא מתכוון לחטוף את דרור כדי לקבל הודאה. המקרה ניתן לקצין משטרה אחר, רמי. אבא של הילדה המתה, גידי, חייל משחרר, חושב גם שדרור עשה את הפשע והוא מתכוון לחטוף אותו.


דרור נחטף לראשונה על ידי מיקי, אבל מאוחר יותר שניהם נחטפים על ידי גידי ונלקחים לבית נטוש. שם, מיקי וגידי מענים את דרור, עד שהוא משכנע את מיקי שהוא למעשה תמים. גידי, יוצא-צבא, לא מאמין דרור ומניח את מיקי במרתף. אבא של גידי מבקר את גידי ומגלה בטעות את שני השבויים במרתף. אביו הוא גם יוצא-צבא והוא מחליט לעזור לברר מה קרה לנכדתו.


מיקי בוקש מדרור לשקר על המיקום של הראש של הנערה כדי לעכב זמן. גידי עוזב את הבית כדי למצוא את הראש החסר של הבת שלו, ומיקי גם בורח ויוצא לחפש עזרה. מיקי מדבר בטלפון עם המשטרה, והוא מגלה שגם בתו חסרה. מיקי זוכר שדרור דיבר פעם על בתו בשיחה, ולא היתה לו שום אפשרות לדעת שלמיקי יש בת. גידי מחפש את המקום המתואר בשביל ראש של בתו, אבל אחרי שהוא לא מוצא כלום הוא מתחיל לחתוך את הראש של דרור עם מסור. מיקי גם חוזר לבית ומנסה לשאול את דרור על מקום בתו, אבל דרור מת לפני שהוא יכול לענות.


בתמונה סצנה, שוטר רמי, שחקר את המקרה, בודק את הבית של דרור בחיפוש אחר רמזים. הוא לא מוצא שום דבר ועוזב את הבית. הבת של מיקי מוצגת בחוסר הכרה מאחורי קיר מזויף.


אוקיי. ראיתי את הסרט הזה בשבוע של האלווין (ליל כל הקדושים), וזה היה מאוד מפחיד. הסרט היה מצמרר, וזה היה ממלא בקטעים מפחידים שבאמת הפחידו אותי. המוזיקה היתה גם מפחידה. פרנק אילפמן, מלחין ישראלי, כתב את המוסיקה, וזה כל כך טוב. זה יפה לפעמים, זה מצמרר לפעמים, זה מהר לפעמים. בסרט היה הרבה דם, וכמה חלקים מטרידים מאוד. אני בדרך כלל לא אוהב סרטים מפחידים, אבל אני מודה שזה היה טוב מאוד. השחקנים היו מאוד מוכשרים, והתסריט היה מדהים.



Commentaires


  • White Google+ Icon

©2018 by Aaron Simons

bottom of page