ישמח חתני

דירוג: ★★★★☆

השבוע, ראיתי את הסרט הישראלי ״ישמח חתני.״ הסרט בבימויו של אמיל בן שמעון על פי תסריט של שלומית נחמה, והוא היה מוצלח מאוד בישראל. הסרט מככב אוולין הגואל (אתי), יגאל נאור (ציון), אורנה בנאי (תקוה), עינת שרוף (מרגלית), יפית אסולין (יפה), שרונה אלימלך (אורה), איציק כהן (אהרון), הרצל טובי (ניסן), אסף בן שמעון (נפתלי), חיים זנאתי (רחמים), אברהם סלקטר (הרב מנשה), ואביב אלוש (הרב דוד).

חלק מעזרת הנשים בבית הכנסת אורתודוכסי מתמוטטת כשהקהילה חוגגים בר מצווה. אשת הרב, בת שבע, פצועה ובתרדמת. הרב הזקן לא יכול להתמודד עם המצבה של אשתו ולא יכול לתפקד. ציון, איש בקהילה, דואג לו. בוקר אחד, המתפללים מנסים לעשות מניין, אבל אין להם מספיק אנשים. הם רואים גבר שהולך ברחוב והם מבקשים ממנו להצטרף המניין שלהם. האיש, הרב דוד, מביא כמה מתלמידיו להתפלל.

כדי לעזור לקהילה, הרב דוד עוזר לבנות את בית הכנסת מחדש, אבל הוא לא בונה עזרת נשים. הרב דוד אומר לאנשים לשכנע את נשותיהם לכסות את ראשיהן. הוא מציע שהגברים צריכים לקנות את נשותיהם צעיפים לראש יפים למתנות. הנשים כועסות מאוד כי אין להן מקום בבית הכנסת, והן מחליטות לעשות משהו. הנשים, בהנהגת אתי, מגייסות מספיק כסף כדי לבנות עזרת נשים והן מפקידות את הכסף בחשבון הבנק של בית הכנסת, אבל הרב דוד מסרב בנייה. הוא אומר שהם חייבים קודם לכתוב תורה חדשה. בזמן שזה קורה, נפתלי ויפה מתחילים לצאת ולהתאהב.

הנשים עוזבות את בעליהן ואומרות שהן לא יחזרו עד שייבנה עזרת הנשים. הנשים מתחילות למחות מחוץ לבית הספר של הרב דוד. גזבר בית הכנסת, אהרון, נמנע מהרב ולכן הוא לא יכול לחתום על הכתיבה לתורה. הרב דוד מבקר את הרב מנשה והוא מנסה לשכנע אותו שזה נכון לכתוב תורה חדשה לפני בניית עזרת נשים. אחרי שהרב מנשה לא יכול להגיב, ואהרון עדיין מתחבא, הרב דוד מזייף את החתימה ונותן את ההמחאה לנפתלי, ואומר לו להזמין לסופר לכתוב תורה חדשה. הרב דוד גם אומר שהוא יודע על יפה, והוא לא מסכים. כשנפתלי הולך למסור הודעות לנשים, הוא מוסר את המחאה ליפה בחשאי, ועכשיו הן יכולים לבנות עזרת נשים. בינתיים, הרב מנשה מבקש לראות את בת שבע בבית החולים, והוא מבין סוף סוף מה קרה. הסרט מסתיים בחתונה של יפה ונפתלי (ורב מנשה נוכח), ואיש מקהילת אחר מבקש מרבי דוד להשלים את המניין שלו.

הסרט הוא מצחיק ונראה כקומדיה, אבל הוא דן בכמה נושאים מאוד בוגרים וחשובים. הסרט עושה כמה נקודות חכמות מאוד על קנאות, סקסיזם במסווה של קדושה, וסובלנות בדת. כאשר הרב דוד מסכים לעזור לבנות מחדש את בית הכנסת, הוא באמת חושב שהבעיה הגדולה ביותר זה הנשים. הוא מנסה לגרום להן ללבוש צעיפים, הוא לא רוצה לבנות עזרת נשים - הוא רק רוצה לשלול הנשים. אנחנו יכולים לראות שהרב דוד הוא סקסיסטי ובעייתי, אבל אף אחד מהדמויות האחרות לא יכול לראות את זה, חוץ מאתי. היא אומרת לו: ״להיכנס בתוך קהילה של אנשים טובים ולזרוע בהם פחד? זה עבודה של רב בישראל?״

התסריט מלא ברגעים נהדרים, מצחיקים ועמוקים כאחד. כאשר אהרון מביא צעיף לאשתו, הוא שואל אותה: ״את לא מבינה שאישה זה כמו ספר תורה?״ תקוה עונה: ״אני ספר תורה?! אז חבל שלא הבאת ארון קודש, הייתי יושבת בפנים!״ הדברים המצחיקים שהנשים אומרות הם פשוט מדהימים. כל דמות נשית חזקה, עצמאית, וחכמה. אחד הציטוטים האהובים עלי הוא כאשר אתי מדברת על אמונתה באלוהים. היא אומרת שכשהיא היתה קטנה, היא התפללה לאלוהים בכל יום שסבתה שלה לא תמות, אבל זה לא עזר. היא עדיין מתה. ״אז הבנתי,״ היא אומרת, ״אלוהים לא עובד לא אצלי ולא אצלך. הוא הביא אותך לעולם עם שכל בראש וספר הדרכה ביד. זהו מספיק. רק תודה תגיד לו.״ אני אוהב איך הדמויות דנים דת ואמונה כל כך בגלוי בסרט. לעתים אני נאבק עם האמונה שלי ואת הבעיות שלי עם היהדות, והרגשתי בנוח בסרט הזה.

אני חושב שהדבר האהוב עלי ביותר שמישהו אומר בסרט הוא כשתקווה אומרת לגברים שהם צריכים לתקן את הטעויות שלהם. היא אומרת: ״שתדעו שכל זמן שאתם יושבים ושותקים לו, אותנו לא תראו. זהו. נראה איך אתם ‪תסתדרו בלי עזרת נשים.״ וואו! ציטוט זה כל כך טוב - יש לו שתי משמעויות. ״עזרת נשים״ אומר ״מרפסת נשים,״ אבל זה גם אומר ״עזרה של נשים.״ אז תקווה אומרת שהם לא יוכלו לתפקד בלי נשים. כמובן, יש שם גם בדיחה סקסית, עם תנועת היד של תקווה, אבל זה פשוט כתיבה חכמה שכזאת.

באמת אהבתי את הסרט הזה. זה חכם, זה מצחיק, זה רציני, זה עמוק - זה נפלא! אני ממליץ על הסרט הזה לכל אחד ולכולם. מדהים!